PMDD אצל נשים עם טראומה מורכבת מהילדות

הקדמה

המאמר הזה הוא מאמר המשך לנושא של העונות של המחזור החודשי וההשפעה שלהן עלינו, שבו אני מסבירה על המחזור החודשי ועל השלבים השונים שבו. אני ממליצה לקרוא קודם את המאמר על העונות של המחזור החודשי, שנותן רקע על האופן שבו ההורמונים משפיעים עלינו. המידע מבוסס על פודקאסט של ליסה דה יונג (Lisa de Jong), מאמנת ומטפלת שעוזרת לנשים לפתח מודעות לנושא של המחזור החודש, שנתנה לי את הסכמתה לתרגם באופן חופשי מתוך הפודקאסט שלה, ועל מקורות מידע נוספים.

בעמוד הזה אני מתמקדת בהפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDD), שזוהי גרסה חריפה יותר של תסמונת קדם-וסתית, בדגש על נשים עם טראומה מורכבת מהילדות. המטרה שלי היא להעלות את המודעות לנושא, ולקשר שלו לטראומה מורכבת מהילדות ולרגישות גבוהה אצל נשים.

מה היא הפרעה דיספורית קדם וסתית, או PMDD

הפרעה דיספורית קדם וסתית, או PMDD (קיצור של Premenstrual dysphoric disorder) זהו סינדרום שקשור למצב הנפשי בימים (בדרך כלל בין  שבוע ל-10 ימים) שלפני הווסת.

הרבה נשים מכירות את הנושא של תסמונת קדם-וסתית (PMS), שהיא תסמונת נפוצה מאד המשפיעה על מרבית הנשים בגיל הפוריות (כ-80%) בתקופה שלפני הווסת ומאופיינת במצבי רוח משתנים, כאבים, אי נוחות וחולשה בעוצמות, צורות ואופנים שונים.

הפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDD) לעומת זאת היא הפרעה כרונית, המהווה את ה"גרסה" החמורה יותר של תסמונת קדם ווסתית (PMS). תופעה זו שכיחה פחות ומופיעה רק ב3-8% מהנשים, כשבועיים לפני קבלת הוסת (לאחר הביוץ) ומסתיימת עם קבלת הוסת. מדובר יותר בסימפטומים נפשיים, ונשים שסובלות ממנה חוות ממספר רב יותר של תסמינים, הנחווים באופן חמור יותר, ומשפיעים באופן ניכר ורחב יותר על תפקודן היומיומי, בהשוואה לנשים הסובלים מ-PMS. ההפרעה בתפקוד משפיעה בכל תחומי החיים (בעבודה, בבית, בחברה).

נשים הסובלות מPMDD מתארות הרבה פעמים שהן מרגישות שהן "שתי נשים" – האחת רגועה, מתפקדת, עצמאית ומווסתת, והשנייה, זו המופיעה אחרי הביוץ, היא עצבנית, כאובה, מוצפת וחסרת שליטה. הרבה נשים מתארות את זה כמו "ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד". הן מתארות שהשינויים ההורמונליים המתחוללים בין הביוץ לווסת, "זורקים" אותן אל עבר סחרור של כאבים פיזיים, חרדה, דיכאון, מחשבות טורדניות ולעיתים אובדניות. כל אלו, והמצוקה הרבה שמביאים עימם, נעלמים באחת- עם תחילת הווסת, או לעיתים אצל חלק מהנשים לקראת סיום הדימום.

הסימפטומים של PMDD יכולים לכלול:

• • דיכאון
  • הפרעות שינה
  • הפרעות בריכוז
  • חרדה מוגברת
  • מחשבות טורדניות
  • מחשבות אובדניות
  • הפרעות בתיאבון
  • תחושת שחיקה מאוד חריפה
  • שינויי מצב רוח קיצוניים
  • מאבקים במערכות יחסים
  • עצבנות ותגובתיות
  • עייפות
  • קושי לנווט בעולם
  • דחפים חזקים ורעב בלתי נשלט
  • כאבים בגוף כמו כאבי מפרקים
  • דחף חזק לעשות החלטות חפוזות ושינויים דרסטיים בחיים

אבחון של PMDD לעומת הפרעות נפשיות אחרות
בעקבות הסימפטומים האלה יש נשים שמאובחנות באבחנות אחרות כמו הפרעת אישיות גבולית, פוסט-טראומה מורכבת (CPTSD), מאניה דיפרסיה או דיכאון, כאשר למעשה, בהרבה מהמקרים מעולם לא נבדק הנושא ההורמונלי. לכן הרבה נשים מגלות רק בשלב מאוחר בחייהן שיש מחזוריות לתופעות הנפשיות שלהן ולרכבת ההרים הרגשית שהן חוות. רק כשהן מתחילות לעקוב בתשומת לב אחרי המחזור החודשי שלהן הן מבינות את הקשר. 

על-פי המאמר של שיר היימן וד"ר דני דרבי (מופיע בקישורים למטה) על מנת להיות מאובחנת ב-PMDD, הסימפטומים מוכרחים להיות חמורים מספיק, עד לרמה שהן פוגעים בתפקוד ובשגרה התעסוקתית, לימודית, חברתית או משפחתית של האישה. ההערכה במחקרים מהעת הנוכחית, היא כי שכיחות הנשים הסובלות מ-PMDD עומדת על בין 1 ל-5 אחוזים.

אם את מזדהה עם התיאור הזה, יכול להיות שאת אכן חווה PMDD וחשוב שתלמדי על הנושא ותלמדי לזהות איך זה מתבטא אצלך. חשוב לזכור שבדרך כלל התופעות מתרחשות באופן מחזורי ולרוב יש תחושת הקלה ברגע שמגיעה הווסת. אם את מרגישה את ההקלה הפיזית והנפשית כשאת מקבלת את המחזור, ואז הכל חוזר בעשרת הימים שלפני המחזור החודשי הבא, זאת אינדיקציה משמעותית שמעידה על הקשר למחזור החודשי. החוויה היא של מעגל אינסופי וסיזיפי של סבל פיזי ונפשי.

מה ההבדל בין PMDD לבין דיכאון?

• • השינויים במצב הרוח הם מחזוריים, כלומר נעלמים עם קבלת הוסת
  • הפסקת הפעילות ההורמונאלית מפסיקה את הסימפטומים
  • הסימפטומים הפיזיים, כמו כאבים בכל הגוף או נפיחות בשדיים, אינם אופייניים לדיכאון

החדשות הטובות הן שעזרה נפשית ממוקדת בנושא יכולה מאוד לשפר את המצב. אפשר ללמוד להרגיש מוגנת גם עם התחושות הלא נעימות – כעס, עצבנות וזעם ואפשר ללמוד איך לשהות עם הרגשות האלה ואיך לווסת את מערכת העצבים בזמנים האלה. אפשר ללמוד איך לתעל את האנרגיה ליצירתיות, כדי לא להתפרץ על בני/ת זוג ואנשים קרובים אחרים. אפשר לתמוך בעצמך עם טיפול תרופתי או טבעי בימים האלה כדי להקל על הסימפטומים. יש כלים רבים – הדבר הראשון שחשוב הוא להכיר בסבל, ולהסכים לקבל עזרה.

מי הן הנשים שחוות PMDD 

התופעות של PMDD הרבה פעמים יכולות להתעורר אצל נשים שיש להן מאפיינים שכוללים: רגישות גבוהה מאוד (HSP), היסטוריה של טראומה (או טראומה מורכבת) והפרעת קשב וריכוז. הסיבה לכך שדווקא המאפיינים האלה יכולים להביא לסבירות גבוהה יותר לחוות PMDD קשורה לאופי של השינויים ההורמונליים שקורים במחזור החודשי, וליכולת שלנו לווסת את עצמנו.

מה שקורה זה שההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון משמשים לוויסות מערכת העצבים. בימים שבהם יש רמות גבוהות של ההורמונים האלה (כמו סביב הביוץ), הם משמשים כמעין שטיח רגשי, שמכסה על כל מה שלא טיפלנו בו בעבר, וגם על כל מה שקשה לנו ביומיום. זה מאפשר לנו להדחיק או להכיל רגשות לא נעימים בלי להרגיש אותם בפועל.

אבל בגלל השינויים ההורמונליים, לקראת הווסת רמות ההורמונים האלה צונחות, ואז אנחנו נשארות חשופות פתאום מבחינת מערכת העצבים ויותר קשה לנו לווסת את עצמנו, ולהדחיק רגשות שעולים בנו ומחשבות שמתעוררות בנו. נשים שמראש קשה להן יותר לווסת את עצמן, או שיש להן טראומות שלא עברו עיבוד בהיסטוריה שלהן, יותר מושפעות מהשינויים האלה, כפי שאני מסבירה בהמשך.

הקשר של PMDD לרגישות גבוהה (HSP)

המונח "אדם רגיש מאוד" ( HSP – Highly Sensitive Person) נטבע על ידי ד"ר איילין ארון בספרה אדם רגיש מאוד. מדובר בשיעור אוכלוסייה העומד על כ-15% עד 20% אשר להם תכונת הרגישות הגבוהה. רגישות גבוהה נובעת ממערכת עצבים רגישה, ומתבטאת ברגישות גבוהה לרעשים, גירויים, תחושות גוף ועוד. יש לה גם משמעות רגשית שמתבטאת ברגישות גבוהה לאנרגיה וצרכים של אחרים. זוהי תכונה נורמלית מולדת, אשר לה יתרונות וחסרונות. למשל ביתרונות ישנה מודעות גבוהה לדקויות בסביבה, ובחסרונות נטיה להצפת רגשות ביתר קלות כשנמצאים בסביבה מרובת גירויים.

נשים עם סימפטומים של PMDD הן הרבה פעמים נשים רגישות מאוד, אינטואיטיביות, אמפתיות ויצירתיות. הקושי נובע בחלקו מזה שעוד לא למדנו לנווט את החוזקות האלה של הרגישות בעולם מאוד גברי, ליניארי ומבלבל. יש הרבה דינמיקות מאחורי הקלעים שאנחנו לא מזהות. אנחנו מפנימות הרבה רגשות של אחרים ולא חזקות בהצבת גבולות ובשמירה על האנרגיה של העצמי שלנו.

בנוסף, נשים רגישות מאוד שחוות הזנחה רגשית בילדות הרבה פעמים לא חזקות בנפרדות ובהבנה מה "שלי" ומה של אחרים במערכות יחסים. נשים כאלה מרגישות אשמה כשכן מציבות גבולות וקשה להן להציב גבולות ואז הן פועלות מתוך תחושת דחיפות. המעגל הזה יוצר תחושה אינסופית של קושי.

בזמן השינויים ההורמונליים של המחזור החודשי, בגלל הצניחה ברמות ההורמונים, יותר קשה לנשים רגישות לשמור על "עור עבה" ולהתמודד עם הקשיים האלה. נשים רגישות מוצפות יותר בקלות, ולכן הזמנים שבהם אנחנו חשופות ופגיעות יכולים להיות מאוד מציפים ולהביא להרגשה שאנחנו ממש מאבדות את השפיות שלנו. אם את חווה את הסימפטומים האלה, תזכרי שאת לא לבד, ואת לא מדמיינת – זה באמת מאוד קשה.

החדשות הטובות הן שאפשר לפתח מודעות לתכונה הזאת, וללמוד לווסת את עצמך גם בימים הקשים שלך, עם כלים כמו מיינדפולנס וטיפולים אחרים – כמו שאני מפרטת בהמשך.

הקשר של PMDD לטראומה שלא עברה עיבוד

טראומה יכולה להיות אירוע קטן (בעיה במערכת היחסים, להיות עדה לתאונה או לחוות כמעט תאונה) או אירוע גדול (תאונה, תקיפה, פרידה קשה, אובדן). זה יכול גם להיות טראומה התפתחותית או מורכבת לאורך הילדות. לכל אדם ההגדרה מה טראומטי מאוד משתנה ולא כדאי להשוות או להכחיש טראומה בהשוואה לאחרים שלא חוו את האירוע באותה צורה. לרובנו יש טראומות בעברנו. גדולות וקטנות. 

מה שהופך את החוויה לטראומה, לפי פיטר לוין, זה לא האירוע שקרה לנו או הסיפור שקרה לנו, אלא מה שקרה במערכת העצבים שלנו כתוצאה ממה שקרה לנו. במיוחד אם לא היה לנו עד אמפתי בזמן ההתרחשות, ולא יכולנו לעבד את החוויה. מה שקורה זה שכל מה שלא הצלחנו להגיד או לעשות בזמן האירוע משאיר את חותמו במערכת העצבים שלנו. 

אם יש לך היסטוריה של טראומה, ובמיוחד אם מדובר בטראומה מורכבת מהילדות, זה כאילו שהזמן הזה דופק בדלת ואומר לך – את צריכה להתבונן בזה ולרפא משהו פה. הגיע הזמן להתמודד עם הצל. זה יכול להיות מפחיד וקשה אפילו לחשוב על להתמודד.

חשוב לשים לב שהרבה פעמים כשאנחנו רוצות להחלים, אנחנו ניגשות להחלמה מתוך גישה שאומרת "אני חייבת לתקן את עצמי". זאת גישה שבעצמה עלולה לעורר בנו תגובה של "להילחם או לברוח" (fight or flight). זאת דינמיקה מאוד נפוצה שיוצרת המון מתח ופחד מהדרך שבה אנחנו צריכות ללמוד הכל כאן ועכשיו ולמצוא את התשובה. כך שהכל הופך לתהליך שהפחד מניע אותו. אולי תרגישי פתאום שהכל מאוד דחוף (fight) או שהכל מאוד מפחיד (flight) או שאין לך כוח לקום בבוקר ותחושת תשישות ודיכאון עמוק ללא תקווה (freeze). תזכרי שכל התגובות האלה הן נורמליות. את לא לבד, ואת לא מדמיינת שזה מה שקורה פה. אלה פשוט תגובות ל"ריקוד ההורמונלי" שמתקשר עם מערכת העצבים ומציף דברים לא מטופלים לתודעה שלך.

החדשות הטובות הן שיש מה לעשות כדי לעבד את הטראומה ולווסת את התגובות שלך לטריגרים. אני מפרטת למטה דרכים להתמודדות שעוזרות להכיל את התחושות שעולות בנו והרגשות הלא נעימים שצפים בימים של PMDD.

הקשר של PMDD להפרעת קשב

הנושא של הפרעת קשב (ADHD) קיבל בחיים שלי מקום חשוב בשנתיים האחרונות (זה נושא למאמר נפרד שאני מקוה לכתוב בהמשך). כשהבנתי שיש לי הפרעת קשב, הבנתי גם שאולי יש לזה קשר גם לתופעות שאני סובלת מהן לפני המחזור. 

מצאתי שלפי מחקרים יש קשר מובהק בין הפרעת קשב אצל נשים ובין תופעות של PMDD. במחקר שנערך ב-2020, נמצא שיש שכיחות גבוהה משמעותית של PMDD אצל נשים עם ADHD (שיעור של 45.5%) מאשר באוכלוסייה הכללית (28.7%).

החוקרים לא בטוחים לגבי הסיבה לקשר הזה. אחת ההשערות היא שבגלל שהפרעת קשב מתאפיינת ברמות נמוכות של דופמין, אשר משפיע על מצב הרוח, זה יכול להסביר למה נשים עם הפרעת קשב מועדות יותר לסבול מתופעות נפשיות חמורות יותר במהלך המחזור החודשי שלהן. בכל מקרה, נשים רבות מעידות על החמרה של התופעות של הפרעת הקשב והריכוז בימים או בשבועות שלפני המחזור.

עולם הרפואה מציע כיום טיפול תרופתי לשתי התופעות. אבל חשוב לדעת שכשיש צורך לטפל בשתי התופעות יחד, יכולים להיות לרופאים שיקולים נוספים. למשל, יש רופאים שממליצים להגדיל את המינון של הטיפול התרופתי להפרעת הקשב בימים של PMDD כדי להקל על הסימפטומים שנובעים מהשינוי ברמות ההורמונים. 

לכן, אני מאמינה שכדאי להיות מודעת לנושא של הפרעת קשב. אני ממליצה ללמוד קצת על הנושא, ואם מזדהה עם התיאור של התופעות של הפרעת קשב וריכוז, כדאי לבדוק אם את סובלת מזה, ואולי לשקול טיפול התנהגותי או טיפול תרופתי. זה לא שטיפול תרופתי להפרעת קשב מונע לחלוטין את התופעות של PMDD, אבל מניסיוני זה יכול מאוד להקל. 

אמהות שחוות PMDD

אמהות שמטפלות במשפחה ובילדים יכולות להרגיש הרבה פעמים שהתופעות של PMDD מאוד פוגעות במשפחה ובמערכות היחסים שלהן עם הילדים ובני/בנות הזוג. הקושי לווסת את התגובות שלנו גורם לפעמים למעגל של התפרצויות זעם, ואחריהן התקפי בושה ואשמה חריפים, וחוזר חלילה. מעגל אינסופי של סבל רגשי.

אני גיליתי שחמלה עצמית היא המפתח עבורי. החמלה העצמית עזרה לי לקבל את זה שאני באמת חסרת אונים מול התופעות של PMDD. וזה מה שעזר לי להבין שמותר לי לקבל עזרה. שאני לא "עושה בכוונה" אלא שבאמת קשה לי מאוד בימים האלה לווסת את עצמי.

תרגול של חמלה עצמית (על ידי מדיטציות ייעודיות) עוזר לי לווסת את עצמי ולצאת מהר יותר מהדרמה שנוצרת כשאני "מאבדת את זה". אני לומדת איך להרגיע את עצמי, ואיך לתקן אחרי שקרה משהו. זה לא שאין טריגרים, אבל אני לומדת איך לצאת מהם מהר יותר ועם הרבה פחות נזק לטווח ארוך לכולם. אני ממליצה לקרוא את המאמר הקצר על חמלה עצמית, שם אני גם ממליצה להאזין לספר הקולי של קריסטין נף, מומחית לנושא חמלה עצמית (ספר מרפא ממש), ולתרגל את המדיטציות כמה שאת יכולה. המאמר כולל קישורים למדיטציות בעברית ובאנגלית.

טיפ נוסף שעוזר לי הוא שלמדתי על עצמי שבימים האלה שלפני מחזור, הרבה פעמים עדיף שאהיה עסוקה מחוץ לבית כמה שיותר, ולא אצפה מעצמי להיות האמא המכילה שאני רוצה להיות. הבנתי שיש ימים שאני יכולה, ויש ימים שלא… הציפייה מעצמי להיות מה שאני לא יכולה להיות רק הכניסה אותי להתקפי בושה ואשמה. הבנתי שכשאני מקבלת את המציאות כמו שהיא, אני יכולה לייצר תנאים שבהם פחות אפגע באנשים ובעצמי, וכך אני פחות מרגישה אשמה ובושה, ויכולה לחזור הרבה יותר מהר להיות מכילה ושמחה ברגע שההורמונים חוזרים לאיזון. במקום להלקות את עצמי על מה שאני לא מסוגלת לעשות, אני נמנעת ממצבים שיוצרים את הצורך להלקות את עצמי… לזה אני קוראת חמלה עצמית.

הקושי בקבלת מידע בנושא PMDD

ליסה מדגישה שחלק מהקושי שלנו בהתמודדות עם PMDD נובע מכך שאין כיום מספיק מודעות ואין תמיכה ממערכת הרפואה, החינוך או הטיפול בנושא ההורמונלי הנשי, ונותרנו לבד לבדוק באינטרנט ולמצוא את התשובה שעובדת עבורנו. אולי גם את מרגישה שאת כל הזמן מחפשת תשובות לתחושות הסבל ואי השקט שאת חווה. אולי את מרגישה שאת צריכה יותר מידע, אולי כבר למדת הרבה על הורמונים, עברת טיפול רגשי, עשית עבודת ריפוי מטראומה ועדיין את מרגישה שאת סובלת. 

למעשה כדאי להכיר מגוון נושאים כדי לקבל תמונה מלאה לגבי הסימפטומים, וכדי שתוכלי לבנות את הפאזל השלם של ההתמודדות שלך. הנושאים האלה כוללים:

• • הקשר שבין מערכת העצבים והתיאוריה הפוליווגאלית, ובין המערכת ההורמונלית ואיך זה מתבטא בפסיכולוגיה שלך.
  • איך מחלימים מטראומה.
  • איך לשנות את תפיסת העולם שלך לגבי המחזור החודשי.
  • איך להכיר יותר טוב את הצד האפל של המחזור החודשי ולהיעזר בו כדי להקשיב לעצמך.
  • איך לשנות הרגלים.
  • איך להציב גבולות.
  • איך להבין את המבקרת הפנימית ולעבוד איתה.
  • מה התזונה שתומכת בך המהלך המחזור החודשי.
  • אילו שינויים בהתייחסות שלך אל עצמך ובאורח החיים יכולים להפחית סטרס.
  • ועוד…

כשלומדים את הנושאים האלה ועוברים תהליך, עם הזמן ועם השינויים בתזונה ובאורח החיים, מערכת העצבים הולכת ונרגעת וגם המערכת ההורמונלית נרגעת ואז יש יותר זרימה גוף וקשר בריא יותר עם המחזור החודשי.

הכלים לתמיכה בהתמודדות עם PMDD

התמיכה בעצמך היא בעצם תהליך כולל שבו את יכולה ללמוד יותר על המחזור החודשי ואיך הוא מתבטא אצלך, לפתח מודעות לדברים שתומכים בך, לטפל בעצמך במהלך כל המחזור החודשי, אולי לטפל בדברים מהילדות או בטראומות מהעבר, ולאט לאט להתחיל לפתח יותר מודעות ויכולת ויסות. זה לא משהו ש"מטפלים" בו והוא חולף. אני רואה בזה תהליך שבו אני לומדת לחיות בצורה טובה יותר עם התופעות של PMDD, ואיך לתמוך בעצמך כדי להרגיש יותר מאוזנת. הכלים הבאים עוזרים להרבה נשים בתהליך הזה.

1. הבנה של מערכת היחסים שלך עם המחזור החודשי.
את יכולה ללמוד לעקוב אחרי העונות של המחזור ולהתחבר למחזור שלך. זה לוקח זמן. כלים כמו מיינדפולנס, מדיטציה ויוגה עוזרים להתחבר לגוף ולשים לב לשינויים שאת חווה קודם כל בגוף, ואז להבין את הרגשות שעולים בך. תשומת לב לתחושות והרגשות עוזרת להבין את עצמך ולהכיר את הגוף שלך טוב יותר.

2. היכרות עם התסמינים.
אם את סובלת מתסמינים כמו כאבי מחזור, שלשול, עצירות, עייפות, כאבי שרירים ועוד תסמינים ברמה שמפריעה לך לתפקד בימים של המחזור, יכול להיות שזה נובע מתגובה דלקתית שנוצרת בגוף. כדאי לקרוא על הנושא ולראות איזה שינויים תזונתיים יכולים לעזור לך. אולי תמצאי עוד מידע בתיאור של עונת החורף הפנימי.

3. ניהול של רמות המתח.
כדאי להתחיל בהתבוננות בסגנון החיים שלך ולמצוא מה יוצר סטרס בחייך. את לאו דוקא צריכה לשנות דברים כאן ועכשיו, אלא יותר להתבונן ולהכיר את עצמך. זה דורש הרבה אומץ וסבלנות להתבונן ולהתחבר לעצמך. כלים כמו פעילות גופנית, מיינדפולנס ומדיטציה יכולים לעזור לווסת את רמות המתח והסטרס. את יכולה ללמוד על התיאוריה הפוליווגאלית שעוזרת להבין איך פועלת מערכת העצבים שלנו, מתי את חווה מצבי fight, flight, freeze, מה ההבדל ביניהם ואיך את יכולה לעזור לעצמך, להרגיע ולווסת את עצמך.  למשל, תרגול יומיומי של מדיטציות של חמלה עצמית יכול לעזור לשהות עם הרגשות הלא נעימים ולווסת את המוח במצבי מתח כדי לחזור מהר יותר לאיזון.

4. תזונה מותאמת. כדאי להתחיל ללמוד על תזונה מותאמת להורמונים. את יכולה ללמוד על ההשפעה של התזונה, במיוחד על נשים רגישות או נשים עם היסטוריה של טראומה. כלים כמו התאמת התזונה שלך לתזונה שלא יוצרת דלקתיות בגוף יכולה למאוד לעזור להפחית את הסימפטומים. כדאי גם ללמוד על תוספים כמו מגנזיום שיכולים לעזור בתופעות של PMDD.

5. טיפול רגשי וטיפול התנהגותי.
את יכולה להתחיל בהתבוננות על האופן שבו את מתייחסת לעולם. איך את עם גבולות, ריצוי, פרפקציוניזם. האם את אדם רגיש מאוד? האם יש בך תחושת דחיפות תמידית או חרדה שאת לא עושה דברים נכון. חשוב להבין את האופן שבו את מתנהלת בעולם. טיפולים רגשיים התנהגותיים כמו CBT יכולים מאוד לעזור לנהל את התופעות של PMDD. אם את סובלת גם מהפרעת קשב, אז טיפול התנהגותי להפרעת קשב יכול גם לעזור בנושא הזה. ואם יש טראומה בעברך, כדאי גם להתבונן בזה ואולי לבדוק אפשרות של טיפול פסיכולוגי או טיפול רגשי.

6. טיפול תרופתי.
טיפול תרופתי ל-PMDD יכול להקל על חומרת התופעות ולשפר את איכות החיים.
אלה כמה מהדרכים שעולם הרפואה מציע כדי לתמוך בנשים שחוות PMDD:

• • • טיפול תרופתי באמצעות הורמונים, כמו תרופות המונעות ביוץ, גלולות למניעת הריון, פרוגסטרון. יש נשים שאכן חוות הקלה עם נטילת גלולות נגד הריון.
    • טיפול תרופתי באמצעות תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI. הטיפול בתרופות אלו הוכח כיעיל כשהוא ניתן במשך שבועיים בלבד (בשבועיים לפני המחזור). בניגוד לזמן השפעת התרופות במצבי חרדה ודיכאון, תחילת השפעת התרופות על PMDD היא מיידית, שעות עד מספר ימים. הטיפול אמור להיות במינון נמוך מזה הניתן במצבי דיכאון וחרדה.
    • טיפול תרופתי להפרעת קשב (מניסיון אישי בלבד). מניסיוני נשים שסובלות מהפרעת קשב (ADHD) טיפול תרופתי לנושא הזה יכול להקל גם על סימפטומים של PMDD. חשוב לציין שזאת לא דרך טיפול רשמית למיטב ידיעתי, אני משתפת אותה כי מהידע האישי שלי זה אכן יכול לעזור.

יצירת תקווה לעצמך

אם את מתחברת לכל זה, חשוב לזכור שאת לא לבד. אם יש משהו שליסה אומרת שכדאי שתיקחי מכל זה הוא שאחרי עבודה עם הרבה נשים עם PMDD היא למדה שמה שמאוד עוזר זה לחשוב על איך את יכולה ליצור לעצמך תקווה. איך את יכולה לפעול עבור עצמך. זה לא אומר שלא חשוב להרגיש את הרגשות וללמוד איך לנווט דרך תחושות קשות, אבל יחד עם זאת, חשוב ליצור תקווה בחייך. למצוא נתיב לחיבור ליקום או כח עליון או כל חיבור רוחני אחר. את יכולה למצוא את התקווה בחייך דרך הדברים הקטנים – כל מה שאת יכולה לחשוב שעוזר לך להרגיש תקווה, כמו אנשים, מקומות ודברים. למשל אנשים מוגנים שיש לך איתם קשר וחיבור. או להרשות לעצמך פעולות שתומכות בך כמו להדליק נר, לטייל בטבע, להקשיב למוסיקה, להקשיב לפודקאסט שעוזר לך, להתנתק מהטלפון ומרשתות חברתיות, לעשות אמבטיה, להרגיש רגשות ולבכות. אלה חלק מהדברים שעוזרים להרבה נשים, והרשימה עוד ארוכה ומאוד אישית.

זה מסע ארוך של החלמה. עבודת עומק שדורשת ללמוד להתחייב להחלמה. רק את יכולה ללמוד לשנות את החיים שלך, לרפא את היחסים שלך עם עצמך ועם המחזור החודשי שלך ולהרגיש יותר בנוח עם רגשות קשים, כדי שתוכלי לנווט את הסתיו בצורה יותר בריאה. אני אישית גם ממליצה להצטרף לקהילה של נשים שתומכות אחת בשניה בנושא הזה, כמו קבוצת הפייסבוק "ישראל קהילת PMDD" שבה אפשר לקבל מידע ותמיכה בנושאים האלה.

לסיכום

אישה שמודעת לכל שלבי המחזור שלה ולתהליכים שקורים לה בגוף, נעשית מודעת יותר לבריאות שלה וקשובה יותר לגוף שלה. היא יכולה לשים לב מתי יש לה יותר חשק מיני או פחות, מתי יש לה חשק ליצור ולעשות דברים שהיא אוהבת, מתי יש לה יותר תיאבון או פחות תיאבון, מתי בא לה לצאת עם חברים ומתי היא רוצה להתכנס פנימה ולנוח. היא יכולה לדעת מתי יותר מתאים לה לקבוע ראיון עבודה, לצאת לדייט ראשון או לארח חברים, ומתי זה יהיה פחות מתאים.

במאמר על העונות השונות של המחזור החודשי, אני מסבירה איך הסתכלות על המחזור החודשי כמערכת ושמירה על איזון לאורך כל עונות המחזור, יכולה לעזור להפחית את הסימפטומים גם בסוף המחזור, בימים הקשים של PMDD. מומלץ להבין גם את הנושא של המחזוריות כולה ולעקוב איך את יכולה לווסת את האנרגיה שלך לאורך כל המחזור, במקום להתמקד רק בימים הקשים של טרום הווסת.

אני מאמינה שזה מאוד מעצים ללמוד להיות מודעת לתהליכים שאת עוברת, ללמוד על עצמך, ללמוד לווסת את עצמך ולדעת מה הפעולות שיעזרו לך בכל שלב בחודש. מהניסיון האישי שלי המידע הזה יכול מאוד מועיל גם לבני/בנות זוג שרוצים להבין יותר טוב מה הנשים שבחייהם עוברות כל חודש. אני אישית חושבת שבני/בנות זוג מאוד מושפעים מהמחזוריות של האישה שהם חיים איתה, ומערכת היחסים כמובן מושפעת מכל שינוי אנרגטי כזה.

התופעות של PMDD יכולות להיות מעגל סיזיפי של סבל, אבל אם מפתחים יחסים יותר טובים איתם, יש בהם גם הרבה אמת ועוצמה. וזאת דרך מאוד שונה להתחבר אל עצמך מהזוית הזאת. אני מאחלת לך ולי שנצליח כל יום למצוא קצת הקלה בתחושות שלנו, שנצליח לגייס הרבה חמלה עצמית ושנרגיש קצת פחות לבד.

מקורות מידע:

הפודקאסט של ליסה דה-יונג: Pain to Power by Lisa de Jong, ובספוטיפיי (פרק 17 עוסק בהחלמה מ-PMDD)

מאמר מאת שיר היימן וד"ר דני דרבי – https://www.cognetica.co.il/pmdd/

"נשים, הורמונים ומצבי רוח" מהאתר של דולב ציפי

https://www.ynet.co.il/dating/gender/article/r1gomtyvh

https://fam-israel.org.il/

https://www.medicalnewstoday.com/articles/pmdd-and-adhd

https://www.additudemag.com/pms-adhd-hormones-menstrual-cycle/

קישורים נוספים:

קבוצת פייסבוק "ישראל קהילת PMDD" שבה אפשר לקבל מידע ותמיכה בנושא.

מידע על התיאוריה הפוליווגאלית שעוזרת להבין איך פועלת מערכת העצבים שלנו.