המונח "אדם רגיש מאוד" ( HSP – Highly Sensitive Person) נטבע על ידי ד"ר איילין ארון בספרה אדם רגיש מאוד. מדובר בשיעור אוכלוסייה העומד על כ-15% עד 20% אשר להם תכונת הרגישות הגבוהה. רגישות גבוהה נובעת ממערכת עצבים רגישה, ומתבטאת ברגישות גבוהה לרעשים, גירויים, תחושות גוף ועוד. יש לה גם משמעות רגשית שמתבטאת ברגישות גבוהה לאנרגיה וצרכים של אחרים. זוהי תכונה נורמלית מולדת, אשר לה יתרונות וחסרונות. למשל ביתרונות ישנה מודעות גבוהה לדקויות בסביבה, ובחסרונות נטיה להצפת רגשות ביתר קלות כשנמצאים בסביבה מרובת גירויים.
המאפיינים העיקריים של אדם רגיש מאוד:
- מוצפים מהר יותר מאנשים אחרים – כלומר יפגינו תגובה ריגשית, נפשית ופיזית עזה לגירויים פנימיים (מחשבות) או חיצוניים (סביבתיים או חברתיים)
- עיבוד של כל דבר לעומק ורצון עז להצליח בכל כבר בפעם הראשונה.
- יכולת לדעת מה האחר צריך כדי להרגיש בנוח.
- רגישות לגירויים עדינים – כמו רעשי רקע, פתקיות בבגדים, בד לא נעים, תפרים ועוד.
- אינטואיציה גבוהה.
כאמור, לתכונה זו יתרונות רבים ואנשים רגישים מאוד הם לעתים קרובות בעלי יכולות גבוהות ורבים מהם רוחניים ובעלי מוסריות גבוהה, אינטליגנציה גבוהה, אינטואיציה ודמיון, אבל בעמוד זה אני מתמקדת באספקטים של רגישות גבוהה אשר משפיעים על הבריאות המנטלית והחוסן הרגשי של האדם הרגיש. אני מדברת על הקשר בין התכונה של הרגישות הגבוהה לילדות ולסביבה שבה גדל האדם, ואיך זה משפיע באופן ייחודי על האדם הרגיש מאוד.
למי שרוצה ללמוד קודם על הנושא לעומק, אני ממליצה לקרוא את הספר "אדם רגיש מאוד", ו"ילד רגיש מאוד" מאת ד"ר איילין ארון. את יכולה גם למלא את השאלון שדרכו אפשר ללמוד האם את אדם רגיש מאוד.
אדם רגיש מאוד שגדל במשפחה בלתי מתפקדת – איך זה משפיע?
אני גיליתי לראשונה את הנושא של אנשים רגישים כשקראתי את הספר "ילד רגיש מאוד". בזמן הקריאה שמתי לב שבעצם זאת גם אני – אני בעצמי הייתי ילדה רגישה מאוד. מה שהרס אותי זה שלא היה לי מושג. מיד קניתי גם את הספר "אדם רגיש מאוד" ונחשפתי לעולם שלם שריגש אותי מאוד. הרגשתי שסוף סוף מישהו מסביר לי המון דברים שלא הבנתי על עצמי. יכולתי לתת פרשנות חדשה להמון דברים בחיים שלי ובילדות שלי. הסתובבתי עם הספר בתיק ושלפתי אותו כדי להראות לאנשים. ממש התרגשתי. הרגשתי שיש בזה משהו מאוד עמוק עבורי. היום אני מבינה שבאמת יש משמעות עמוקה לילד רגיש מאוד שגדל בבית בלתי מתפקד. הבנתי שאני לא באמת הכרתי את עצמי. שמעולם לא שיקפו לי את עצמי, את המהות שלי. את החיים שלי כאדם רגיש ביליתי בנסיון לנחש מה אחרים חושבים שאני אמורה להיות.
בספר "הדרמה של הילד המחונן" מאת אליס מילר, היא מתייחסת לילד הרגיש אשר מקדים לקלוט את מה שהוריו מבקשים ממנו, נענה להם, מתאים את עצמו לדרישותיהם ומוותר על צרכיו שלו. היא מסבירה שהוא חש באופן תת-הכרתי שההורים שלו אוהבים אותו לא בזכות עצמו אלא כממלא אחר ציפיותיהם. מה שמביא לכך שבטחונו העצמי מתערער וגוברת נטייתו לאבד את העצמי ואת הדרכים למציאת ה"עצמי האמיתי". עם הזמן ,ככל שאני קוראת על הנושא ולומדת את עצמי, אני מרגישה שיש קשר בין הרגישות הגבוהה, ובין הנטייה לאבד את העצמי באופן שאליס מילר מתארת. למעשה כשהיא מתייחסת ל"ילד המחונן" היא מתארת בהרבה מובנים את הילד ה"רגיש מאוד". זה שרגיש לניואנסים של מצבי רוח אצל אחרים, שיודע להרגיש שינויים באנרגיה ושלומד מהר מאוד איך לא לגרום לאחרים לכעוס עליו כדי להמנע מהצפה.
כפי שכתבתי למעלה, כשנתקלתי לראשונה בספר אדם רגיש מאוד, הסתבבתי איתו בתיק במשך שבועות, והראיתי לכל מי שהיה מוכן לשמוע, שהנה – זאת אני! בגלל זה קשה לי בעולם. הרגשתי שגיליתי תגלית מאוד חשובה. אבל אחרי חודש-חודשיים שבהם עיכלתי את התכונות והתובנות, הרגשתי שעדיין חסר לי משהו. שהפאזל לא שלם. שבכל זאת יש לי קשיים שהם מעבר לתכונות שלי כאדם רגיש מאוד. הרגשתי שהטיפים והעצות שהיא נותנת מדברים אלי, אבל לא נגישים לי. ששוב, כמו בנסיון ללמוד להיות אמא יותר "טובה", אני עומדת מול חומה פנימית בנסיון להיות אמא יותר "טובה" לעצמי. משהו מונע ממני להיות יכולה להתייחס אל עצמי בהבנה, וטוב לב. לאט לאט הבנתי, שיש פה משהו מעבר. שהעובדה שעברתי ילדות לא פשוטה, יוצרת עוד שכבה של דפוסי התנהגות וריחוק מעצמי, מעבר למה שאפשר לצפות מאדם שהוא רק רגיש מאוד.
באותו זמן התחלתי להיחשף לנושא של בית בלתי מתפקד רגשית ולמדתי המון על התכונות הנוספות שגיליתי בעצמי בעקבות הילדות שלי. התחלתי לכתוב את האתר הזה שבו את קוראת עכשיו, ולמדתי המון. ואז, יום אחד, חזרתי לספר של איילין ארון. פתאום נזכרתי שפעם קראתי כבר על זה. וחיפשתי ומצאתי את הפרק שנקרא "ריפוי הפצעים הנפשיים העמוקים ביותר". וקראתי אותו עם פרספקטיבה חדשה והייתי המומה. הדוגמה המרכזית שהיא נותנת בספר היא על אדם בשם דן, שגדל עם אמא לא מתפקדת ואלכוהולסיטית. למעשה שני ההורים שלו היו אלכוהוליסטים. היא אפילו ציינה שכחלק מהריפוי שלו, דן קרא על הנושא של "ילדים בוגרים להורים אלכוהוליסטים" – הרי זה הספר שעזר לי! זה שהתחיל אצלי את כל התהליך של ההבנה של הילדות! והנה זה היה כתוב לי פה, לפני שנים כבר, ולא ידעתי שמדברים גם עלי. כשקראתי את הפרק הזה לפני כמה שנים, ריפרפתי עליו. חשבתי אז לעצמי "טוב, זה לא ממש קשור אלי. אני הרי לא עברתי פצעי ילדות קשים".
גם איילין ארון מציינת שיש אנשים שאומרים "אוי באמת! הילדות קשה לכל אחד. אף משפחה אינה מושלמת. לכל אחד יש שלד בארון. זה פשוט ילדותי כשאנשים ממשיכים עם תרפיה עוד ועוד במשך שנים. הסתכלו באחים ובאחיות שלהם – אותן בעיות – והם לא עושים מזה עניין גדול. הם ממשיכים עם החיים שלהם". – וזה בדיוק מה שחשבתי עד לפני כמה שנים. על עצמי. ואז, בקריאה מחודשת, כשראיתי שמדברים בדיוק עלי, שוב נוכחתי כמה חזקה ההדחקה שבה חייתי. והפעם, קראתי לעומק, והפנמתי, וקיבלתי עוד שכבה של תוקף לחוויות הילדות שלי.
עוד היא אומרת בספרה כי "תוצאות המחקר שלי מבהירות שאנשים רגישים מאוד, שעומדים בפני קשיים קיצוניים בילדותם ובבגרותם, נמצאים בסיכון רב יותר לחרדה, ודיכאון, עד שיכירו בעברם ובתכונה שלהם ויתחילו לרפא את הפצעים". לפי דבריה, ילדים רגישים מאוד זקוקים לטיפול מעודן בילדות, ולכן ההשפעות של טיפול בינוני ואפילו מזיק הן בעלות משמעות רחבה עבורם. היא ממליצה באופן חד משמעי לאנשים רגישים מאוד, שסובלים מפצעים רגשיים מהילדות, לעבור טיפול פסיכותרפי, ומעלה את היתרונות והחסרונות של השיטות השונות.
אם את מרגישה שההגדרה "אדם רגיש מאוד" מדברת אליך, חשוב להבין שלכל ילד חוויה אחרת בילדות. לאחים ולאחיות שלך ייתכן והיתה חוויה אחרת לגמרי משלך. הנסיבות שונות, ההורים בשלב אחר, והסדר במשפחה משפיע. אבל מעבר לכל זה, אם את אדם רגיש מאוד, את מושפעת יותר על-ידי גורמים חיצוניים ופנימיים. את בהחלט יכולה להאמין ש"אותה" ילדות, שגם אחרים עברו אותה, היתה קשה לך יותר מאשר לבני משפחה אחרים או לאנשים אחרים עם עבר דומה. לכן, אם את חושבת שאת זקוקה לטיפול, או תרפיה כדי לרפא את פצעי הילדות, השיגי אותה. לכל ילדות סיפור משלה, והסיפור ראוי שישמעו אותו.
ריפוי מפצעי הילדות אצל אדם רגיש מאוד
ד"ר איילין ארון אומרת בספרה: "אנשים רגישים מאוד מושפעים מאוד על-ידי ילדות בעייתית והדבר מתבטא בכך שהם מדוכאים וחרדים יותר כמבוגרים. זכרו גם שככל שהופעתה של הבעיה היתה מוקדמת יותר, וככל שהגורם העיקרי לה היה התנהגות המטפל העיקרי שלכם, בדרך כלל אמכם, כך היתה השפעה עליכם ארוכת טווח ושורשיה עמוקים יותר. אתם מוכרחים להיות סבלניים עם עצמכם לכל אורך חייכם. אתם תחלימו, אולם בדרככם שלכם ותוך פיתוח תכונות שלא יכולתם לרכוש לולא קיומן של הבעיות. כך לדוגמה, תהיו מודעים יותר, מורכבים יותר ותבינו יותר את האחרים. כמבוגרים יש לאנשים רגישים כמובן את האישיות שמתאימה לעבודה פנימית ולריפוי, משום שהאינטואיציה השנונה שלכם עוזרת לכם לחשוף את הגורמים הסמויים החשובים ביותר לקשיים שאתם אולי נתקלים בהם. יש לכם גישה רבה יותר אל הלא-מודע שלכם ולכן גם מודעות רבה יותר לאחרים ולהשפעה שלהם עליכם. אתם מסוגלים לפתח תחושה טובה של התהליך עצמו – מתי לדחוף, מתי לסגת. אתם סקרניים לגבי החיים הפנימיים, ומעל הכל – יש בכם יושרה, אחידות ושלמות נפשית. אתם נשארים מחוייבים להתהליך האינדיבידואציה (נפרדות), גם אם קשה לכם להתמודד עם רגעים מסויימים, פצעים מסויימים, עובדות מסויימות."
כדי לרפא את עצמך מהילדות, יש צורך לעבור תהליך. מכל מה שלמדתי וקראתי, לא נתקלתי בתיאור של אנשים שריפאו את עצמם באופן ספונטני. שיום אחד קמו בבוקר וכבר לא נוהלו על-ידי דפוסי חשיבה בעייתיים מהילדות. חשוב לעבור תהליך, לעבור עיבוד מחדש של חוויות הילדות, וללמוד איך לייצר דיבור פנימי חדש, ממקום של חמלה והבנה. חשוב גם לקבל עזרה. חלק מהקושי הוא הצורך להסתדר לבד. לכן חשוב להסכים לקבל עזרה, אם בעזרת טיפול פרטני או על-ידי ליווי של קבוצה. חשוב לשמור על מישהו חיצוני שמשקף, מחזיק ומחזק.
שיטות טיפול
את שיטות הטיפול אני מפרטת על-פי ההמלצות של איילין ארון. את השיטות הנפוצות ניתן לחלק לפי סוגים: תרפיה פרטנית או קבוצתית, טיפול עצמי או עם עזרה, טיפול עצמי או משפחתי. כיום נפוצות גם שיטות לטיפול בפוסט-טראומה מורכבת, שכוללות mdma ושיטות אחרות שמשתמשות בחומרים משני תודעה. אני לא מתמצאת בנושא וטרם חקרתי אותו ולכן לא אפרט על כך. להעמקה בנושא, אני ממש ממליצה לקרוא את הספר אדם רגיש מאוד כולו, וספציפית את פרק 8: ריפוי הפצעים הנפשיים העמוקים ביותר.
תרפיה ההתנהגותית-קוגניטיבית (CBT), זאת גישה שהיא בדרך כלל קצרת טווח, ונועדה להתמודד עם סימפטומים או דפוסי התנהגות מסויימים ועובדת על דרך החשיבה שלנו ומתייחסת לנושא ספציפי שבו בוחרים לטפל.
על-פי איילין ארון, לדעתה, בנקודה מסויימת צריך לחשוף את כל האנשים הרגישים מאוד לשיטה התנהגותית-קוגניטיבית. זאת כדי להתמודד עם התכנות המוקדם שלנו שיוצר קונפליקטים בין "מערכת ההפעלה" ההתנהגותית למנגנון ה"הפסקה-לצורך-בדיקה" שגורם לאנשים רגישים מאוד לעצור ולהתלבט לפני שעושים פעולה. גישה התנהגותית היא חדר כושר שעוזר להתמודד עם הקושי הזה. אולם, יש לזכור ששיטות אלו פותחו על ידי אנשים לא רגישים, שלעתים עשויים לתת לך את התחושה שהעיכובים הם מטופשים ואם אינך מצליחה לממש את היעדים הם עשויים לפגוע בהערכה העצמית שלך. ייתכן והמטפל רומז שהמטרה היא ה"נורמלית" אבל ייתכן שהם פשוט שואפים שתהיו כמותם או כמו רוב האנשים, תוך התעלמות מהבדלים בטמפרמנט. לכן יש לגשת אליהם בזהירות.
באופן כללי, אני מאמינה שטיפול התנהגותי יכול להיות אפקטיבי אחרי שיש מידה מסויימת של גיבוש "עצמי" כתוצאה מתרפיה בין-אישית (טיפול פסיכולוגי), כפי שמפורט בסעיף הבא. מהחוויה שלי, הנסיון לשנות התנהגות לפני שינוי של דפוסי חשיבה ביקורתית עשוי ליצור הרבה ביקורת עצמית מול חוסר הצלחה.
תרפיה דינמית, או בין-אישית, היא מה שאנחנו בדרך כלל מכנים "טיפול", כלומר תרפיה אצל פסיכולוג קליני שמנהל עמנו שיחות אישיות. בשיטה זו יש מגוון מאוד רחב של גישות, אבל בגדול מערכת היחסים בין המטופל למטפל עומדת בלב התהליך. אם כמקום לחקור דפוסים, או כמקום בו ניתן להעניק חוויה חדשה של התקשרות מוקדמת, תמונה חדשה של איך מתנהלת מערכת יחסים ועוד. עם הזמן גם לומדים להפנים את העבודה הפנימית בתור שפה פנימית חדשה ומשתחררים מהתלות בדמות המטפל.
פסיכותרפיה מושכת מאוד אנשים רגישים, ואת יכולה ללמוד הרבה ממנה. זה מקום לגלות את היכולות האינטואיטיביות שלך, המעמקים ואיך להיות מיומנים במערכות יחסים. ניתן ללמוד זאת גם על ידי לימוד עצמי מספרים וקורסים של תקשורת מקרבת, אבל משהו בטיפול האישי מלמד אותנו את עצמנו בצורה הטובה ביותר. את יכולה ללמוד לראות בתת מודע שלך בעל ברית במקום המקור לתסמינים.
חשוב ביותר למצוא מטפל/ת בעלי הסמכה בפסיכותרפיה, אשר יודעים להתמודד עם פוסט-טראומה מורכבת, כדי שיוכלו להעניק בסיס מספיק בטוח ליצירת התקשרות בטוחה.
כמו בכל טיפול, יש לשים לב לנושאים כמו העברה בין מטופל למטפל, שעשויה להיות חזקה יותר אצל אנשים רגישים. אני ממליצה לקרוא את הפרק המלא (פרק 8: ריפוי הפצעים הנפשיים העמוקים ביותר) בספרה של איילין ארון, שם היא מסבירה את כל הנושאים שכדאי לשים לב אליהם בבחירת מטפל/ת.
פסיכולוגים גם יכולים לנהל קבוצות תמיכה בליווי מקצועי. לקבוצה יש עוצמה משלה, היא מאפשרת שיקוף של תכונות שלנו אצל אחרים, ומאפשרת דינמיקה שיש בדרך-כלל מול המשפחה, לצוץ בזמן המפגשים. חשוב מאוד להיות בליווי מקצועי אצל פסיכולוגית/עובדת סוציאלית קלינית שמתמחים בעבודה דינמית עם קבוצות, כלומר, שיודעים לנהל את הדינמיקה בזמן אמת שקורית בקבוצה.
ה"חיסרון" של שיטת התרפיה הדינמית האישית או הקבוצתית היא שהיא עשויה לקחת זמן רב. אבל, אם מבינים שכדי לרפא את עצמנו מפצעי הילדות דרוש זמן רב בכל מקרה, אפשר להתייחס אל הטיפול כהכרחי. בגדול, ניתן לצפות שתהליך של ריפוי, כזה שיביא לשינוי משמעותי בחיים, ויעזור ללמוד לחיות עם דפוסי חשיבה והתנהגות חדשים, עשוי לקחת בין 3-5 שנים. וגם אז, יש המשך עבודה לכל החיים…
גישת הטיפול הגופנית, כוללת תרופות, פעילות גופנית, שיפור תזונתי ולימוד תשומת לב לגוף ולנפש בדוגמת מדיטציות, מיינדפולנס או תרגילי טאי-צ'י וכדומה. חשוב להכיר בכך שכל שינוי בגוף משנה גם את התודעה ולכן, במקביל לטיפול רגשי, כדאי לעבור גם שינוי פיזי שישפר את מצבנו. כדאי גם פשוט ללמוד להכיר את התגובות של הגוף שלך למצבים שונים. נשים רגישות למשל יותר מושפעות משינויים הורמונליים של המחזור ולכן עשויות לחוש תנודות מצב-רוח קיצוניות סביב ימים שונים של המחזור החודשי. המודעות העצמית לגוף ולהורמונים מאוד עוזרת להבין ולפרש נכון את מצבי הרוח שלך.
אני אישית עברתי קורס מיינדפולנס (MBSR) שבו למדתי את הגישה המיטיבה של מיינדפולנס, שבה תרגלתי התבוננות במחשבות ורגשות ללא שיפוט. במהלך הקורס התאמנתי במדיטציה וקיבלתי כלים להרגעה עצמית. זה כלי חזק מאוד עבורי שמאוד עוזר לי להרגע בזמן עוררות יתר. אני מאוד ממליצה לאנשים רגישים ללמוד את הכלי הזה, שמאפשר המון שליטה עצמית ונותן תחושה של מסוגלות.
כאשר ניגשים לטיפול גופני, חשוב לשים לב להכשרת המטפל. אם מטפל עוסק גם בפן הגופני וגם ברגשי, שימי לב שיש לו הכשרה מתאימה שכוללת הכשרה של מטפל בפסיכותרפיה.
סיכום
איילין ארון מצטטת מרואיין שאמר שהוא "מאמין שילדות קשה נבחרת על-ידי נשמה שנועדה לחיים רוחניים. ילדות כזאת גורמת לה לעבוד על החיים הפנימיים בעוד האחרים מתארגנים לקיום רגיל יותר."
אני גם מאמינה בכך, למרות שיש ימים שקשה לראות את הדברים ממקום כל כך גבוה. אני מאמינה שהשילוב של ילדות לא פשוטה, יחד עם התכונה של הרגישות הוא שילוב שיוצר אולי קושי מיוחד, אבל גם מאפשר לעשות עם זה עבודה. תשומת הלב לדקויות, היכולת להבין את עצמי לעומק, הן מתנות שנתתי לעצמי בשנים שבהן אני עוברת תרפיה.
מקורות
אדם רגיש מאוד מאת ד"ר איילין ארון בתרגום ביאטה שבון
הדרמה של הילד המחונן מאת אליס מילר
בלוג על אנשים רגישים
אתר על אנשים רגישים מאוד
מה עוד באתר?
בתפריט למעלה תוכלי להגיע לעוד המון נושאים ומאמרים שעוסקים בבית בלתי מתפקד ואיך אפשר לצאת מהכחשה ולהחלים. אפשר להתחיל מהעמוד השלבים בדרך להחלמה.