מהי משפחה בלתי מתפקדת

חשוב בעיני להבין מה זאת משפחה בלתי מתפקדת כדי לדעת להבדיל בין "נורמטיבי" ל "לא נורמטיבי" או בין "בריא" ל "לא בריא". כדי להבין מהי משפחה בלתי מתפקדת, כדאי קודם להבין כיצד מתנהגות משפחות בריאות.

אז מהי משפחה בריאה?
משפחות בריאות אינן מושלמות. אף משפחה אינה מתנהגת כמו בתכניות הטלויזיה שמציגות משפחה אידיאלית, כגון משפחת בריידי. בכל משפחה יש תקופות בהן התפקוד מופרע על  ידי נסיבות לוחצות ומשברים (מוות במשפחה, מחלה רצינית של הורה, וכו'). משפחות בריאות נוטות לחזור לתפקוד נורמלי לאחר שהמשבר חולף. יתכן ויהיו בהן צעקות, קטטות ומריבות, אי-הבנות, מתח, פגיעה, וכעס – אבל לא כל הזמן.

במשפחות בריאות מותר ומקובל לבטא רגשות. בני משפחה יכולים לבקש תשומת לב ומוזמנים לתת תשומת לב. חוקים נוטים להיות מנוסחים בגלוי ובצורה ברורה ונוטים ולהישאר קבועים, אבל עם מידת גמישות שתתאים אותם לצרכים של כולם ולנסיבות משתנות. משפחות בריאות מאפשרות ייחודיות של כל אחד בתוך המשפחה. כל אדם במשפחה זוכה לעידוד על מאמציו לנסות להשיג את מה שמעניין אותו ולמצוא איך לבטא את האישיות שלו. במשפחות בריאות, הגבולות בין האנשים מכובדים.

הורים בריאים מתייחסים באופן עקבי אל הילדים בכבוד, גם אם הם כועסים. הילדים אינם פוחדים מהתעללות רגשית, מילולית, פיזית או מינית. הילדים סומכים על ההורים שידאגו ויטפלו בהם. ההורים מטילים על הילדים אחריות למשימות מותאמות לגילם ואין מצפים מהם לקחת על עצמם אחריות למשימות של ההורים.

לבסוף,  במשפחות בריאות לכל אחד מותר לעשות שגיאות; מותר לשגות. כולם מבינים ששלמות אינה ניתנת להשגה, אינה מציאותית, ובאופן פוטנציאלי היא משעממת ועקרה. הילדים לומדים שמטעויות אפשר ללמוד, וההורים מעודדים את הילדים להתנסות ולטעות.

מהי משפחה בלתי מתפקדת?
במשפחות בלתי מתפקדות הבעיות נוטות להיות כרוניות, ובאופן קבוע צרכיהם של הילדים אינם נענים. דפוסים שליליים וחוקים לא בריאים נוטים לשלוט בחיי המשפחה.

משפחה בלתי מתפקדת יכולה להיראות כלפי חוץ נורמטיבית לחלוטין. לעתים חוסר התיפקוד מתבטא גם בהזנחה פיזית (שאז הילדים צריכים לדאוג לעצמם), אבל לעתים דווקא הצרכים הפיזיים מקבלים מענה טוב (ארוחות מוגשות בזמן, הבית נקי ומתוקתק). עדיין, ההורה עשוי להיות נרקיסיסט ובלתי מתפקד ברמה הריגשית.

הורה בלתי מתפקד יכול להגיע למצב זה בשל מגוון סיבות, למשל התמכרות לסמים או אלכוהול, מחלת נפש, דיכאון, או בגלל שאחד ההורים נפטר וההורה שנותר מתקשה לתפקד. לפעמים פשוט כי גם ההורה גדל אצל הורה נרקיסיסט ולכן הדפוסים עוברים הלאה מדור לדור. במשפחות כאלה הילדים נוטים לקחת על עצמם מגיל צעיר אחריות של מבוגרים ולפצות על חוסר התפקוד של ההורים. בכך הם מדלגים על שלבים חשובים בהתפתחות, לעתים לא מצליחים להגיע לכדי הגדרה של העצמי שלהם, ומפתחים דפוסים לא בריאים אשר מקשים עליהם ליצור מערכות יחסים בריאות כבוגרים.

המאפיינים של משפחה בלתי מתפקדת ברמה הריגשית הם:

  • הצרכים של הילד לא מקבלים מענה
  • אין מי שיראה את הילד, ישקף לו רגשות ויאפשר ביטוי של צרכים
  • ההורה מרוכז בעצמו ובצרכים של עצמו בצורה שלא מאפשרת לו להיות פנוי לראות את הצרכים של הילדים שלו

למעשה לב העניין הוא שאין בבית מודל של מבוגר בריא ואחראי אשר חי את חייו בצורה בוגרת ובריאה. המבוגרים בבית נמצאים בעצמם במצב ריגשי ילדותי ואינם מסוגלים להעניק לילדים את תפקיד המבוגר האחראי שרואה אותם, רואה את הצרכים שלהם ומלמד אותם לדחות סיפוקים ולנהל חיים בריאים.

בבית שולטים חוקים לא עיקביים ומה שההורה אומר לא תמיד מסתדר עם איך שהוא מתנהג. יש מסרים כפולים ומבלבלים אשר הילדים מקבלים מההורים, ואשר יוצרים אצל הילדים פעמים רבות תחושה של אשמה ובילבול.

ה"חוקים הבלתי כתובים" של משפחות בלתי מתפקדות:

את החוקים הבלתי כתובים של משפחות בלתי מתפקדות לקחתי מתוך ההגדרה של משפחות אלכוהוליסטיות, אך כאמור, אותם מאפיינים רלוונטים לכל המשפחות שבהן ההורים אינם פנויים ריגשית למלא את צרכי הילדים.

  • משפחות בלתי מתפקדות נוטות להיות כאוטיות ובלתי ניתנות לחיזוי.
  • חוקים של הבית מיושמים ביום אחד, אך אינם מיושמים למחרת.
  • הבטחות לא מקוימות ואין זוכרים אותן.
  • הציפיות של ההורים משתנות מיום אחד למשנהו. ההורים עלולים להיות קפדנים לעיתים, ופעמים אחרות – אדישים כלפי אחרים.
  • ההורים מצפים מהילדים להתנהגות מופתית, בניגוד למודל שהם מהווים. למשל מצפים מהילדים לשלוט בכעס, ובעצמם משתלחים זה בזה בזעם שוב ושוב.
  • בני המשפחה נוטים לשינויי מצב רוח קיצוניים, ולא ניתן לסמוך על התגובות שלהם שיהיו עקביות.
  • לעיתים קרובות קיים איסור על ביטוי רגשי, בעיקר של רגשות שליליים כמו חרדה, פחד, בדידות, דחייה או צרכים אישיים. הכוונה שכאשר מישהו במשפחה מבטא רגשות כאלה, הוא זוכה לתגובה מאוד קיצונית ולא אמפתית, כך שבפעם הבאה יבין שאין טעם להתבטא בנושאים כמו רגשות קשים.
  • יש הכחשה של הבעיות המשפחתיות, למשל לא קיים שום דיבור על השימוש באלכוהול, או כל בעיה משפחתית קשורה אחרת. אם מדברים זה בהכחשה: "אבא לא התפרץ עכשיו והכה את אמא, הוא פשוט מאוד בלחץ", "אמא לא אלכוהוליסטית, היא רק שותה קצת כדי להירגע לפני הארוחה". כולם צריכים לשלוט ברגשות ולא לדבר על הבעיות.
  • בדרך כלל מצופה מבני המשפחה לשמור את הבעיות המשפחתיות בסוד, וכך מונעים מכל אחד מהם לבקש עזרה. הסוד גם עטוף בתחושת בושה, הילדים חוששים שהבעיות משליכות עליהם בושה ולכן הם שומרים אותן בסוד.
  • במשפחות בלתי מתפקדות, אם משהו משתבש, מחפשים אשמים במקום פתרונות. לעתים הילדים לומדים להאשים את עצמם, כדי לשמור על חוקי הבית של שמירת הסוד, ולהימנע מלחפש פתרונות.

כל המרכיבים האלה משאירים את הילדים חסרי בטחון, מתוסכלים, וכועסים. חשוב לזכור שבאותו זמן, חוקי הבית עוזרים לילדים לשרוד את הילדות, ואצל חלק גדול מהאנשים שגדלים כך, דפוסים והרגלים אלה נשארים דומיננטים לתוך שנות הבגרות.

במאמר מוסגר, ישנן משפחות שבהן הורים אשר מתעללים בילדיהם, התעללות מילולית, פיזית או מינית. אני פחות פונה באתר זה לאנשים אשר עברו התעללות פיזית, או תקיפה מינית. ניתן למצוא מידע וקישורים לעזרה למשל באתר מקום, אתר שאני מאוד מעריכה, שפונה לאנשים שעברו התעללות או תקיפה מינית בילדות.

חזרה ליציאה מהכחשה <                                                                                       > מעבר לילדות בבית בלתי מתפקד

מקורות:

  • Dysfunctional Family Relationships
  • אתר מקום: http://www.macom.org.il/definitions/topic_incest/dysfunctional_families1
  • הספר: Perfect Daughters – Adult Children of Alcoholics, Robert J. Ackerman, Ph.D