השראה

אז מה נותן לי השראה להמשיך בתהליך של שינוי? 
אני שמה לב שבתוך התהליך של שינוי, של שינוי וצמיחה, יש לי ימים של אופטימיות ותחושה שהכל משתנה לטובה, ויש ימים שהדפוסים משתלטים, וייאוש מחלחל. תחושה שכלום לא עוזר. שבסוף הכל נשאר אותו דבר. הנה שוב נפלתי לבור המוכר.

אבל, אז מתחיל האור לבצבץ. כי היום אני כבר שונה. אני לא כמו שהייתי. וגם אם נפלתי, אני יודעת מה לעשות. אני קמה, ומעודדת את עצמי. ומחליטה להמשיך. כי אין דרך חזרה. את מה שכבר למדתי, אני לעולם לא אשכח. ואת הימים הטובים שיש לי,אי אפשר לקחת ממני. ואם יש רגעים של נפילה, אני זוכרת שיש גם רגעים של סיפוק גדול. של הצלחה. ואז הנפילה, שפעם אולי יכלה להמשך שבועות, נמשכת שעות ולפעמים אפילו דקות. ואני קמה ומנסה שוב.

אני מביאה פה שיר שהיכרתי דרך אחת המורות בדרך שלי. שיר על העליות והמורדות שאנחנו חוות בדרך לשינוי. זאת דרך לא פשוטה שדורשת הרבה מודעות ועבודה קשה, אבל אני מאמינה שבסופה יש שיפור אמיתי.

השראה / הבור (שיר טיבטי)

אני הולך ברחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני נופל לתוכו.
אני אבוד… אני חסר ישע.
אין זו אשמתי.
לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.

אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.
אני נופל לתוכו שוב.
אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן.
אבל אין זו אשמתי.
ושוב לוקח לי נצח לצאת.

אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני רואה אותו.
אני נופל לתוכו בכל זאת… כוחו של הרגל.
עיני פקוחות:
אני יודע היכן אני.
זוהי אשמתי.
אני יוצא מיד.

אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני עוקף אותו.

אני הולך ברחוב אחר.

**************** **************** ******************* 
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על השלבים האפשריים בדרך לשינוי